#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפט. את מי היה רב מכה מכת מרדות ועל מה אנו סומכים? (נב. ותוס')	"מי שמקדש בביאה וכתבו התוס' (ד""ה דמקדש) בשם ר""ת דאפילו ביבמה. מי שמקדש בשוק. מי שמקדש בלא שידוכים. מי שמבטל גט. מי שמוסר מודעה על גט וכתבו התוס' (ד""ה דמסר) דאפילו היה מבטל כל המודעות היה מלקה אותו משום שמוציא לעז על הגט שיש ששמע במודעה ולא שמע בביטול. מי שמתפקר בשליח ב""ד וכתבו התוס' (ד""ה דמתפקר) שיש ספרים שכתוב בהם שמצער שליח דרבנן. מי שמשהה עליו שמתא דרבנן שלשים יום ולא בא לב""ד שיתירו. ועל חתן שגר בבית חמיו. נהרדעי אמרי על כולם לא היה מלקה רב אלא למקדש בביאה בלא שידוכים. ואיכא דאמרי אפילו בשידוכים גם היה מלקה משום פריצותא. וכתבו התוס' (ד""ה הדר) דאנן סמכינן אנהרדעי דבשל סופרים הלך אחר המיקל."	יבמות נב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצ. אמר אחד ללבלר כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה הרי זה גט. בעי רמי בר חמא ליבמתו מהו. מה הספק? (נב: ותוס')	"רש""י פירש כתבו קודם שכנסה וכשכנסה נתנו לה מהו שתתגרש בו. ור""י (בתוד""ה ליבמתו) פירש דלפוסלה מכהונה מיבעיא ליה אי חשיב ריח הגט שפוסל לכהונה או לא. וריב""ם פירש דמיבעיא ליה אם כתבו קודם מאמר ועשה מאמר וגירש בו אם יפקיע את המאמר."	יבמות נב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצא. במה נחלקו רבי וחכמים אם מועיל בחלוצה קידושין לשם יבום? (נב: -נג.)	"לרב יוסף אם הוו כקידושי טעות. לאביי דאמר לה התקדשי לי במאמר יבמים, רבי סבר מאמר שתקנו רבנן לכל היבמים לא תקנו אלא היכא דקיימא זיקה ואתא מאמר ואיתוסף עלה, והכא ליכא למימר הכי דאתיא חליצה והפקיעה לזיקה, וחכמים סברו זיקה לחוד ומאמר לחוד, מעיקרא אילו אמר לה התקדשי לי במאמר יבמים מי לא מהני השתא נמי מהני. לרבא דאמר לה התקדשי לי בזיקת יבמים, רבי סבר יש זיקה ואתאי חליצה אפקעתיה לזיקה ורבנן סברי אין זיקה, מעיקרא אילו אמר לה התקדשי לי בזיקת יבמים מי לא מהני השתא נמי מהני. לרב שרביא פליגי בחליצה פסולה כגון שחלץ אחר הגט, רבי סבר חליצה פסולה פוטרת ולכן לא קני המאמר וחכמים סברו שאינה פוטרת וקונה. לרב אשי פליגי באופן שחלץ לה ע""מ שתתן לו מאתים זוז, רבי סבר אין תנאי מועיל בחליצה ואפילו לא נתנה לו הוי חליצה ולכן לא תפס מאמר שעשה בלשון זיקת יבמים, ולרבנן יש תנאי ולא פקעה הזיקה וקונה במאמר. לרבינא לכו""ע יש תנאי בחליצה ומיירי שלא כפל תנאו, לרבי לא הוה תנאי לבטל החליצה ולכן המאמר אינו תופס ולרבנן הוה תנאי והחליצה בטלה והמאמר תופס."	יבמות נב: -נג.		
